למורה:
לסיור הלימודי מטרות רבות בתחומים נרחבים.
מטרה לימודית (בעיקר במקצועות: גיאוגרפיה, טבע, היסטוריה ותנ"ך)
מטרה חברתית: יצירת חברה מקבוצות שונות. הזדמנות לפיתוח קשרים
חברתיים, בין הילדים לבין עצמם.
מטרה חווייתית: התרשמות אסתטית, אמוציונלית, אינטלקטואלית, תרבותית.
העשרה במקצועות או נושאים שלא נלמדים בתכנית הפורמלית
אינטגרציה בין המקצועות.
הסיור מעניק הזדמנויות:
למעורבות חברתית.
למילוי תפקידים תוך אחריות קולקטיבית.
לטיפוח תכונות חיוביות כגון: עזרה הדדית, סובלנות, סיבולת פיזית ונפשית, עבודת צוות.
הסיור מהווה מסגרת נאותה להקניית ערכים:
טיפוח הקשר לטבע: תפיסת האדם כחלק מהטבע, שמירת הטבע.
קשר לא"י ונופיה, אתריה. תולדותיה, תושביה אהבת הארץ.
סובלנות.
הקניית ערכים אסתטיים (יפי הטבע)
הקניית ערכי משמעת
הסיור מאפשר טיפוח "מיומנויות שדה":
שימוש במפה ובמצפן להתמצאות בשטח ובמרחב
הכרת צמחי מאכל
יכולת אלתור בתנאי שדה
פיתוח חושים
הלמידה בסיור:
בסיור צריך להיות נושא מרכזי, אליו יש לספח נושאים נלווים. המיקוד יאפשר לקשר בין הדברים.
הלמידה בסיור תהיה מכוונת.
בשעת הסיור חייב להיות איזון בין ההרצאה הפרונטלית, כלומר בין ההדרכה המילולית לבין העבודה המעשית.
דוגמאות לסוגי פעילות בסיור (כדאי לבחור בפעילויות הרלוונטיות לנושא הסיור)
תצפית וגילוי עצמי של תופעות שונות בשטח.
איסוף ורישום של צמחים, בע"ח / שרידי עבר(מאובנים).
זיהוי צמחים ובע"ח בעזרת מגדירי שדה.
התמצאות והזדהות בשטח.
ניווטים בעזרת מפה או תרשים.
יצירה בעזרת חומרי טבע.
ראיון תושבים.
משחקי עימות.
המוזיאון והלמידה מטרות:
א. למקד תשומת ליבם של הסטודנטים:
- למאפיינים המיוחדים של הציבור הבא ללמוד במוזיאון.
- לצורכיהם של תלמידי ביה"ס הבאים ללמוד במוזיאון.
ב.לבדוק באיזו מידה ערוך המוזיאון למתן תשובה על צורכי הלומדים הבאים בשעריו.
ג. להרחיב את התפיסה הרואה במוזיאון מוסד חינוכי בעל מסרים ייחודיים,
ולגלות את הפוטנציאל החינוכי הגלום בו.
ד. להבין את התפיסה הרואה בלמידה המוזיאונית המשמעית תהליך בן שלושה
שלבים: טרם ביקור, בשעת הביקור ולאחריו.
ה. לבדוק את תרומתו האפשרית של המוזיאון לתכנית הלימודים הבית ספרית.
ו. להעשיר את רפרטואר מיומנויות ההוראה של הסטודנט, ולתת בידיו כלים
לעבודה עם תלמידיו לעתיד.
המוזיאון מקום מיוחד ללמוד וללמד בו
- מדוע לקחת את הילדים למוזיאון?
- מה יש במוזיאון שיצדיק השקעה של זמן ומאמץ בהכנת הביקור ובביקור עצמו?
- מה קורה במוזיאונים שלא יכול להתרחש בדיוק באותה צורה בכיתה?
ניתן אולי לכנות את המוזיאון כמשכנם של "3 A ":
האמיתי-AUTHENTIC
המהנה-AESTHETIC
והנגיש - ACCESSIBLE
האוטנטיות של המוצגים והתצוגות במוזיאונים
הדוגמה כאן + הפעילות היא למוזיאון אמנות ניתן ליישם חלק מהפעילויות גם במוזיאון המדע, מוזיאון ישראל ועוד.
מוזיאונים כסביבות למידה, חקר וגילוי - האתר מסייע להכיר לעומק את המוזיאון על חלקיו, האוסף, המחקר, תצוגת הקבע ותערוכות מתחלפות, להכיר ולבחור מתוך מיגון הפעילויות המוצעות במוזיאון ולהתאימם לצורכי התלמידים ולתוכנית הלימודים. באתר מופיעות רשימות מוזיאונים מחולקים לפי איזור ולפי נושא.
ביקור במוזיאון לאמנות
הביקור במוזיאון מהווה עבור הילד מפגש אותנטי עם יצירות אמנות,שעליהו למד במהלך ההתנסות בבית הספר.
דף הנייר הצבעוני שאותו פגש הילד במהלך שיעוריו הופך למשהו מוחשי,
למרקם של טקסטורות מרשימות לפורמטים זועזים, לחוויה אמיתית של מפגש עם אוצרות תרבות.
הסביבה האסתטית של המוזיאון מספקת לילד גירוי חושי והשראה לפעילות ולמעורבות אמיתית עם המוצגים.
התמונות, הצלילים והתחושות- נתפסים כולם על ידי הילד כמרכיבים של חוויה שלמה אחת.
בהיותו מסוגל גם לקשור את החוויה החדשה אל ניסיונותיו בעבר
ואל אוצר הידע הקודם שלו- יוכל הילד להתנסות בחוויה של למידה מתוך הנאה.
הביקור הטוב במוזיאון יהיה כזה שבו ילמד הילד במוזיאון מתוך אינטראקציה אמיתית המוצגים המצויים בו.
גלריית מעיינות
גלריית אמנות במרכז ירושלים, אומנים ויוצרים ישראלים ויהודים עכשווים ומוקדמים. אוצר הגלריה מורכב מאמנות תנכית; ארץ-ישראלית ;אמנות מההיסטוריה והחיים היהודיים
מוזיאון המדע בירושלים
מוזיאון ישראל
מהלך הפעילות: טיול בתערוכה
- הילדים יצאו לחצר בית הספר, כשהם מצוידים קשיח, דפי נייר(4A) וגירים. כולם יישבו מול נוף זהה, ויתבקשו לצייר את מראה עיניהם.
- הילדים יראו זה לזה את מה שציירו, ותתקיים שיחה על הבדלים אישיים בין פרשנות ציורית לבין הגירוי החושי האחיד.
- הילדים ישובו לכיתה (או לכל חלל תצוגה אחר) שבו תוצגנה תמונות אמנות מנופי הארץ (התמונות מצורפות) . חשוב שהתערוכה תקיף מגוון תמונות; אמנים שונים; מס' התמונות צריך להיות שווה למס' הילדים או למס' הקבוצות (תלוי בצורת העבודה- יחידנית או קבוצתית) . אם לא ניתן לתלות תערוכה בחלל הכיתה, אפשר לסדר את שולחנות הכיתה בעיגול, ולהניח עליהם את התמונות. ליד כל תמונה יש להניח דף נייר.
- הילדים יצטיידו בכלי כתיבה, וכל אחד יעמוד ליד אחת התמונות.
- המורה תשאל בקול: מהם הקולות והצלילים הנשמעים בתמונה?
- כל ילד ירשום בראש דף הנייר את תשובתו לשאלה, ויקפל את הדף כך שלא ניתן יהיה לראות את תשובתו.
- בהינתן האות מהמורה - ינועו כל הילדים בכיוון השעון לעבר התמונה הבאה, אשר הם משאירים את דף הנייר ליד התמונה שבה התבוננו קודם. ושוב לקפל את הדף ולנוע בכוון השעון לעבר התמונה הבאה, וכן הלאה. יד התמונה הבאה יתבקש כל ילד להשיב על שאלה שניה,
- השאלות הבאות יהיו:
- איזה ריח מורגש בתמונה?
- באיזו עונה צוירה תמונה זו?
- באיזו שעה משעות היום צוירה תמונה זו?
- איזו דמות היית מוסיף לתמונה? היכן?
- דמה לעצמך שאתה בתוך התמונה; מה אתה מרגיש?
- עם תום ארבע סבבים, שבמהלכם השיב כל ילד על השאלות לגבי ארבע תמונות שונות- ינועו הילדים בפעם האחרונה, ויעצרו ליד תמונה שהגיעו אליה.
- כל ילד יפרוש את הדף המונח ליד התמונה ויקרא את כל התשובות הכתובות בו. זה ישמש עבורו מקור מידע, שבעזרתו הוא יכתוב סיפור על המתרחש בתמונה. הילדים יידרשו להשתמש בכל "המידע" שמצאו בדפים, להוסיף רעיונות משלהם, ולכתוב סיפור, שיר, מכתב לחבר,תשדיר פרסומת לביקור במקום,או כל רעיון אחר שיעלה בדעתם.
המתרחש בתמונה.
לביקור במקום, או כל רעיון אחר שיעלה בדעתם. מי שירצה יוכל לקרוא את עבודתו לפני המליאה.
תעודת זהות ליצירה
שם היצירה:
שנה :
שם האמן:
תאור קצר של מה שרואות עיני בתמונה
נושא התמונה(לדעתי)
בכל אחד מהסעיפים הבאים, בחר במילים המתאימות, הקף אותן בעיגול ואם תרצה הוסף גם מילים משלך:
הצבעים:
מבהיקים/ עמומים/ חמים / קרים/ כהים / בהירים/ רבים / מעטים
החומרים:
צבעי שמן/ צבעי מים/ גירים/ פחם/ עיפרון/
הנחת הצבע:
משיכות מכחול/ שכבות/ כתמים בודדים/ מכחול דק/ מכחול עבה/
הקווים:
ברורים/ חדים/ מטושטשים/ נסתרים/ זוויתיים/ מעוגלים/
הסיפור מאחורי התמונה